עוגיות חורסאן (קמוט) עם שוקולד לבן ומקדמיה

עודכן ב: לפני יומיים

כשהתחלנו לחשוב, עדישי ואני על האתגר שלנו בשיתוף הטחנות הגדולות, ראשית, התחלנו לחשוב על מתכונים שבא לנו להכין. עדישי סיפרה על איזו עוגיה שהיא אכלה מתישהו בברלין, כמו עוגיית שוקולד צ'יפס, אבל עם שוקולד לבן ואגוזי מקדמיה. "זה יעבוד?" היא שאלה אותי. "אני לא רואה סיבה שלא", עניתי לה.



עד כאן נשמע מגניב. רק שאז, החברים שלנו מהטחנות נכנסו לתמונה. הילה, מומחית האפייה של הטחנות, שידכה לנו פתאום קמח קמוט. עדי מעולם לא שמעה על קמח קמוט לפני כן, אני שמעתי אבל לא טעמתי. קמח קמוט, הוא מסדרת הקמחים העתיקים של הטחנות. תודו, שמשהו במילה "קמח עתיק", מרטיטה אצלכם משהו. אם אצלכם לא, אצלי כן. ואם זה מוזר, אני לא רוצה להיות לא מוזרה (נשמע יותר טוב באנגלית, איי נואו). בקיצור, סדרת הקמחים העתיקים היא סדרה שאני מביטה בה ביראת כבוד. אני סקרנית אבל חוששת.

בסדנאות שלי כששואלים אם משהו יעבוד בלישה ידנית, אני תמיד אומרת "בוודאי, אנשים עושים זאת עשרות אלפי שנים". עם זאת, משהו בידיעה שאני יכולה להשתמש בדגן שאנשים אכלו לפני עשרות אלפי שנים, הופכת את כל הסיפור למאוד אמיתי.



יצאתי למשימה, והבטתי בו, בקמח חורסאן הזה. הילה אמרה, שהוא ייתן ארומה אגוזית לעוגיות, לכן לדעתה הוא מתאים כאן. ארומה אגוזית, מבחינתי זו חמאה חומה. מיד הכנתי חמאה חומה ונתתי לה להתקרר.

שוב הבטתי בקמח. הוא נראה אחר ממה שאנחנו רגילים. הוא טחון דק מצד אחד, אבל הוא לא אחיד מהצד השני. כאילו יש בו חתיכות דגן. מעניין, חשבתי לעצמי.

הרחתי אותו. מעניין, חשבתי לעצמי. מינימום אנתרופולוגית, חשתי את עצמי. הכנתי את העוגיות, ונוכחתי לגלות שהוא מתנהג מאוד שונה מקמח שאנחנו מכירים. נבהלתי. תהיתי אם הייתי צריכה לעשות משהו אחרת, להוריד נוזלים או שומן. התפללתי כשהעוגיות היו בתנור, אבל לא ממש ידעתי למה לצפות.

פתאום, ריח מטריף מילא את הבית. הוצאתי את העוגיות מהתנור, נראה טוב. מריח וואו. נתתי להן כמה דקות, ואז טעמתי. טוב, קשה לפספס את מה שהילה דיברה עליו. הטעם אגוזי בטירוף, מתוק, עמוק, עשיר, והדגן מורגש מאוד, באופן הכי טוב שיכול להיות. העוגיה כמובן אינה מתוקה מידי, ומשתלבת מעולה עם אגוזי המקדמיה והשוקולד הלבן, אני גם, איך לא, מפזרת מלמעלה קצת מלח מאלדון, אתם יודעים, שלא יחסר.

זו אחת העוגיות הכי מיוחדות שטעמתי, כי היא לא באמת דומה לכלום. זה לא שהיא דומה לעוגיות שוקולד צ'יפס או אגוזים אחרות. היא פשוט, היא. היא עוגיית חורסאן.



אז הנה חברים, הנה ההזדמנות שלנו להתחבר לשורשים. וזה מעולם לא היה טעים יותר.


|מה צריך ל-18 עוגיות?

230 גר' חמאה רכה בטמפ' החדר או חמאה חומה

350 גר' סוכר חום דמררה (בהיר)

2 ביצים שלמות

420 גר' קמח חורסאן (קמוט) של הטחנות הגדולות

4 גר' סודה לשתייה

5 גר' מלח דק

180 גר' שוקולד צ'יפס לבן / מטבעות / קוביות

180 גר' אגוזי מקדמיה (לא קלויים)

מלח מאלדון



|אופן ההכנה:

אם משתמשים בחמאה חומה, מניחים לה להתקרר לטמפ' החדר לפני הכנת הבצק.

מחממים תנור ל-180 מעלות.

במיקסר עם וו גיטרה מעבדים את החמאה החומה עם הסוכר, עד לקבלת תערובת בהירה ואורירית.

מוסיפים את הביצים אחת אחת, וממתינים להטמעה בין הוספה להוספה.

מוסיפים את הקמח, הסודה, המלח, השוקולד צ'יפס ואגוזי המקדמיה ומערבבים עד לקבלת בצק.

שימו לב, הבצק יהיה הרבה יותר יבש מבצק עוגיות רגיל וזה בסדר.

מוציאים מהמיקסר, ובעזרת סקופ של גלידה או כף, מחלקים ל-18 חתיכות. ממקמים על 2 מגשי אפייה עם נייר אפייה, ויוצרים מכל חתיכה תלולים קטנה.



מועכים מעט את התלולית, בוזקים קצת מלח מאלדון ואופים כ-12-14 דקות.

מוציאים מהתנור, מניחים לעוגיות להתקרר קצת וזוללים.


בתיאבון!



רוצים לקנות את מארז הקמחים שהרכבנו לכם במיוחד לאתגר #אפיתיאתזה?

פשוט לחצו כאן ותהנו מקמחים מושלמים במחיר מבצע.



#קמחעתיק #עוגיות #עוגיותשוקולדציפס #שוקולדלבן #אגוזים #אגוזמקדמיה #מקדמיה #קמוט #קמחקמוט #קמחחורסאן #הטחנותהגדולות #בריא

915 צפיות3תגובות
הירשמו לניוזלטר שלי והישארו מעודכנים!