top of page

בלונדי לפנייך: מתכון לשוקולד לבן מקורמל

איך נולד שוקולד בלונדי?

האגדה מספרת שהכל התחיל בצרפת. במילים אחרות, פעם, לפני לא כזה הרבה זמן, בארץ לא כל כך רחוקה, היה מפעל לשוקולד. במפעל היו עובדים יום ולילה ומייצרים מגוון של שוקולדים. שוקולד קטן, שוקולד גדול, שוקוקולד יקר, ולא הרבה שוקולד בזול. שוקולד אגוזים, וממש לא שוקולד סתם, לעשירים ולכולם.

השם של המפעל הזה? ולרונה. אחד השוקולדים הכי נחשבים בעולם. מעל המפעל, יש כמה קומות, ובקומות מספר כיתות. חלק מהכיתות נועדו לתלמידים, וחלק מהכיתות לפיתוח מתכונים. מעבדה, אם תרצו.

ובכן, האגדה מספרת, שיום אחד, באחד החדרים בהם פיתחו מתכונים, שף שוקולטייר צעיר וקצת עפיפון, שכח שוקולד לבן על גוף החימום. אולי נקלע לשיחה על הא ועל דא, אולי בכלל ראה פרח יפה, אולי פשוט פרח מראשו. ובינתיים? קסם קרה. כשחזר מלא בהלה אל השוקולד ששכח, גילה, שנולד לו שוקולד חדש.

שוקולד לבן, מקורמל, עצים בטעמים, והצבע, כמו צבע שיערו של מושא אהבתו. בלונדיני. קרה השף הצעיר לממונים עליו, הם טעמו, קראו קריאות התלהבות והכריזו ״סה בון!״, וכך נולד לו, שוקולד הבלונדי.

אם תשאלו אנשים אחרים, הם יגידו לכם שהסיכוי שמישהו השאיר שוקולד ללא התייחסות נתן לו להישרף במפעל של

ולרונה נשמע מצוץ מהאצבע וכנראה שהשף הזה לא יעבוד יותר לעולם.

אז אפשר להאמין לסיפור הרומנטי ואפשר שלא, אבל אני אוהבת להאמין שכמה מההמצאות הקולינריות הכי גדולות שאנחנו מכירים הומצאו בטעות והבלונדי הוא אולי אחת מהן.

אז מה בעצם קרה כאן? שוקולד לבן מכיל מוצקי חלב, מוצקי קקאו וסוכר. שימו את כל אלה במפגש עם חום ומטבע הדברים הם יתקרמלו. אז אם בא לכם להכין לבד שוקולד בלונדי, כך שלעולם לא יחסר, שמרו לכם את המתכון, אני מבטיחה שזה שווה כל רגע!



|מה צריך להכנת שוקולד בלונדי ביתי

500 גר׳ שוקולד לבן (אפשר גם פחות, אני תמיד מעדיפה להכין כמות)

קורט מלח דק (לא חובה)


|אופן ההכנה:

מחממים תנור ל-120 מעלות.

על מגש אפייה נקי ויבש, מפזרים שוקולד לבן קצוץ / מטבעות בשכבה אחידה.

מכניסים לתנור שחומם ל-5 דקות.

מוציאים, ובעזרת פלטה מורחים את השוקולד שנמס. פשוט מורחים בשכבה אחידה.

מכניסים לתנור לעוד 10 דקות.

מוציאים, מערבבים ומורחים שוב.

חוזרים על הפעולה עוד 3-4 פעמים, עד שהשוקולד נאפה ועורבב כ-40 דקות וקיבל צבע קרמלי משגע.

השוקולד ייראה גרגירי, אל תיבהלו זה טבעי וזה מסתדר בהמשך.



פעולת הערבוב מאוד מאוד חשובה, כי השוקולד שבא במגע עם המגש מתקרמל יותר ועשוי להישרף.

אם רוצים להעצים טעמים, מוסיפים באחת הפעמים קורט מלח ומערבבים היטב.

כשהשוקולד הגיע לצבע הענברי המיועד הוא מוכן.

אני אוהבת להעביר אותו לקערה חסינת חום בשלב הזה, פשוט כי זה הרבה יותר פשוט לערבב אותו כך לתערובת אחידה מאשר על המגש.

אז מעבירים לקערה חסינת חום ומערבבים היטב לקבלת מרקם חלק ואחיד ולא גרגירי.

כעת, אפשר להעביר אותו לתבנית סיליקון בצורת טבלת שוקולד אם יש לכם, או לחלופין, לרפד מגש אפייה בנייר אפייה או סיליקון ולמרוח שכבה אחידה של השוקולד עליו.

מעבירים את המגש למקרר לשעה לפחות.

לאחר מכן, אפשר לשבור את השוקולד, להשתמש בו איך שרוצים למאפים, ציפויים, או פשוט לאכול אותו ככה!

זה הכי הכי טעים בעולם.



פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page